תרומת מקצוע הדפוס ללומדי התורה

שעת ערב מאוחרת, לומדים רבים מתקבצים סביב ספר הגמרא ולומדים דף יומי. מחזה מרנין ומרחיב לב, שעד לפני תקופה מסויימת לא היה מתאפשר.

“דברים שבכתב אין אתה רשאי לאומרן בעל פה”. איסור זה שנאמר על ידי חז”ל נשמר שנים רבות. רבי יהודה הנשיא הבין שעם ישראל שעומד לצאת לגלות, ולא יוכל לשמור על מסורת התורה שלו אם לא יתחיל לכתוב את הדברים. בהחלטה נועזת החליט לכתוב את המשנה ,משום עת לעשות לה’ הפרו תורתך.

החלטה זו של רבי יהודה הנשיא שינתה למעשה את פני התורה שבעל פה, ואיפשרה לתורה שבעל פה להישמר ולעבור מרב לתלמיד ומאב לבן.

אלא שגם אז התורה לא התפשטה לכל מרחבי העם הספרים היו מועטים, רק לחכמים או למשפחות מיוחסות ועשירות היה את היכולת ללמוד מתוך כתבי היד.

ההמצאה ששינתה את העולם היהודי ואת פני התורה שבעל פה היא המצאת הדפוס. המצאת הדפוס אפשרה למעשה להעביר את כל כתבי הקודש, המשנה והגמרא ושאר פירוש הראשונים והאחרונים, לכל בית מדרש ובהמשך לכל בית יהודי. זו ההמצאה שאפשרה את הפצת התורה באופן הרחב ביותר. רבים טוענים כי המ צאת הדפוס היא המחלקת בין תקופת הראשונים לתקופת האחרונים.

עיצוב דפי הגמרא בצורת הטקסט המקורי וסביבו נושאי הכלים בפונטים שונים באופן אחיד בכל המסכתות, החלוקה לדפים (כגון סנהדרין דף כ”ג עמוד ב’) הם תוצאה של החלטה של המולי”ם אנשי הדפוס, בדפוס האלמנה והאחים ראם (ROMM) שבווילנא, הם שהקנו את הכלים להתמצא בכל הש”ס באופן אחיד בכל העולם, גודל הספרים והשוליים בצידי הדפים הם פרי מחקר של קריאה וראיה נכונה, בהתחשבות בגדלי הנייר וגודל מכונות ההדפסה, מקנים מימד נוסף של שיתוף בין גורמים שונים, אופטיקה, פ דגוגיה וגרפיקה.

מקצוע הדפוס הוא נקודת מפגש בין אנשי רוח לאנשי מקצוע שהניבו תוצאות מדהימות.
גם בימינו, למרות העולם המשתנה עם המסכים הוירטואלים לא נס ליחה של המילה הכתובה והמודפסת.
הסיומים הרבים של הדף היומי בכל הארץ ובכל העולם הם ההוכחה לכך.

זכיתי לעסוק במקצוע הדפוס וההוצאה לאור מעל יובל שנים אני רואה זכות להיות שותף בהדפסת והפצת ספרי קודש בבתי ישראל.

משפחת גולדברגר מונה שלושה דורות העוסקים בענף הדפוס וההוצאה לאור. 

שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה. 

דוד גולדברגר

no-lazy

מוצרים שצפית בהם