נסדור בית תפילה-הר ציון

חנות הוצאת הספרים “מילר”: זו פועלת ברחוב מאה שערים 21, ומציגה על המדף לפחות סידור אחד, שמכירתו בשכונה עשויה להפתיע מעט.

ר’ נתן מרדכי מילר נולד בצ’כוסלובקיה בשנת תרפ"ז, ועלה והתיישב בירושלים בשנת 1943. לאחר עלייתו החל עובד ככורך ספרים, מלאכה שאותה למד בצעירותו מאחד משכניו. במקביל, החל מתכנן להפיק סידור חדש ומאיר עיניים, שיחליף את סידורי הדורות הקודמים, שהופקו בארץ פעם אחר פעם תוך התבססות על דפוסים ישנים ושחוקים מאירופה. משנקרתה לפניו ההזדמנות העסקית, הוציא לאור את המהדורה הראשונה של סידורו “בית תפילה”, שהגופן המשמש בו –“דרוגולין-מילר”, עוצב מחדש לבקשתו, על בסיס גופן עברי מוכר שנוצר כבר במאה ה-19.

גודל האותיות בסידור החדש, השתנה לא מעט מקטע לקטע. זאת, בעיקר מאחר שבבית הדפוס שבו הודפס, לא נמצאו די אותיות באותו הגודל, בכדי למלא באמצעותן גיליון דפוס שלם בן 16 עמודים. אלא שהגיוון בגודל האותיות לא פגע בתפוצתו הרבה של הסידור, שזכה עד מהרה לפופולאריות רבה במיוחד, והופץ במהדורות רבות ובמספרים גדולים בכמה נוסחים שונים. כסידור שנועד לכלל הציבור הדתי והחרדי, וכמו בסידורי הדורות הקודמים, גם ב"בית תפלה" המקורי לא נכללו התפילות הלאומיות – הן אלו הנאמרות מדי שבת, והן אלו הנאמרות ביום העצמאות, ביום הזיכרון וביום ירושלים. חרף זאת, גם בבתי כנסת לאומיים רבים נעשה בו שימוש – ולו בשל הגעגוע לסידורי בית אבא, ובשל עיצובו הברור והנוח להפליא. כל זאת עד שנת תשע"ג, שבה נפל דבר.

במהלך ייחודי ומפתיע למדי, באותה השנה הפיקה ההוצאה מהדורה מקבילה ושונה של הסידור המוכר, שזכה עתה לשם חדש (הר ציון), עוטר בכריכה נאה (שעליה מנורת שבעה קנים, על כל סמליותה), וכלל את כל התפילות הלאומיות במקומן הראוי: הן בתפילות השבת, והן על רצף חגי השנה. הסידור הופק בשלושה נוסחים – ספרד, אשכנז ועדות המזרח – ואין כלל ספק שבעצם הפקתו בידי ההוצאה – כמו גם מכירתו הפומבית בחנות ברח’ מאה שערים – היה לא מעט מן החידוש. יתיר על כן: לצד התפילות לשלום המדינה ולשלום חיילי צה"ל, הנאמרות במרבית בתי הכנסת, שילבו עורכי הסידור בו גם את התפילה שזכתה לכותרת “מי שברך לשבויים”, ואשר תפוצתה (הזמנית, יש לקוות!) מצומצמת בהרבה.

כמו אחיו הבכור – גם סידור זה זוכה בשנים האחרונות לתפוצה נאה מאד, הן בבתי כנסת רגילים והן במוסדות חינוך המחלקים אותו לתלמידיהם (זאת, חרף העובדה שהנוסח המופיע בו אינו עקבי לחלוטין, כפי שניתן לראות, למשל, בנוסחי הקדיש בנוסח אשכנז). האם מבשר הדבר על שינוי רחב יותר, העתיד להתחולל ביהדות החרדית ובתפילותיה ? ספק רב. אולם אני כשלעצמי, לפחות, שמח בסידור ושמח באותיותיו.

no-lazy

מוצרים שצפית בהם