בס"ד

מעלות הסידור ‘שערי ירושלים’

סידור שערי ירושלים אשר לפניכם, היוצא לאור ע"י מכון שירה חדשה, הודפס לפני מספר שנים, וכבר תקופה ארוכה לא היה בנמצא, היות והשאיפה היתה לשפר ולשכלל אותו יותר, הן במראה והן בנוסח והן בהלכות. וכן כעת יצא לאור במהדורה חדשה, בהשתדלות מרובה להתאימו לכלל ציבור המתפללים, להכניס את כל פרקי התפילה הנצרכים, וגם כאלו שפחות נצרכים, ולהקל על המתפלל כך שלא יצטרך לדלג מקטע לקטע. לצורך כך התייעצנו רבות בתום ההלכתי עם תלמידי חכמים גדולים וחשובים, ובתחום העיצוב עם מומחים לעימוד וסדר, וזאת על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר מבחינת נוסח התפילה וההלכות, בשילוב עיצוב נוח וקריא. כמה פעמים הסידור כבר היה מוכן לדפוס, אבל ברגע האחרון עצרנו את ההדפסה, כי ראינו צורך לשפר או להוסיף דברים נוספים, על פי המלצות שקבלנו, וברוך ה’ שהגיענו לזמן הזה, שהסידור יצא בשלמות הראוי עד כמה שידינו, יד כהה, מגעת.

> תמצאו את הסידור בחנות ספרי קודש בירושלים

בסידור זה ישנם מעלות רבות, ונציין את חלקם:

1. פורשו כל המקומות שהכוונה בהם מעכבת או בעלת חשיבות רבה כמצוין לקמן.

2. הובאו כל התפילות בשלמות ללא דילוגים וכן נוספו תפילות ומזמורים נחוצים

3. נוספו טעמים בכל פרקי התהילים, ןמתגים לקריאה נכונה, וכן ציון להפרדה בין אותיות דומות אשר הינן סמוכות היכולות להבלע בקריאה וזאת ע"י סימון.

4. הובאו הקדמות חשובות לקטעים רבים, וזאת כדי לעורר את לב המתפלל לתוכן וחשיבות התפילה שלפניו.

5. הובאו כל נוסחאות התפילה המדויקות ע"פ גדולי הפוסקים, וכן התפילות והניקוד הוגהו בהגהה מדוקדקת.

6. כל המקומות שיש בהם שווא נע וקמץ קטן צוינו בסימן מיוחד כמפורט לקמן.

7. הושקעה מחשבה רבה במראהו הפנימי והחיצוני של הסידור (כולל בגופנים של המילים אשר נבחרו בקפידה), וזאת על מנת לצור מראה דף מעוצב שנעים להתפלל בו.

8. הובאו הלכות רבות ונחוצות, כולל כאלו שאינן ידועות לרבים.

9. סומנו במסגרת אפורה לתזכורת כל ההוספות של עשרת ימי תשובה, היות ובימים אלו ישנם שינויים רבים בתפילה ולכן השכחה מצויה.

10. במהדורה זו נוספו מספר כוונות על פי הסוד המוזכרות בספרי הפוסקים כגון כף החיים, בא"ח, החיד"א, היעב"ץ ועוד. אולם השתדלנו להביא רק הכוונות הפשוטות יותר, כדי שגם מי שלא ל ד תורה זו באופן מעמיק יוכל להבינם, אך כמובן יש לכוון ראשית כל לפשט המילים, שזה עיקר התפילה, ורק אחר כך אם הוא מסוגל יכוון הכוונות עמוקות יותר. וכך כתב החת"ס: כי תפילה בעוצם הכוונה על דרך הסוד יכולה לגרום לקשיים בכוונת פירוש המילות, או לשפוף נפשו לה’, כי ישוטטו רעיונותיו לעיין במקום הספירות ומעמד השרים… ומכל שכן כשזה מתנגד לכמה שרים ולעלה שאין רצונם בזה, ואז מגלים לו סודות עמוקים דוקא בשעת התפילה, כדי שעי"ז תתבלבל תפילתו. ולכן העצה לזה שירגיל עצמו כמה פעמים להתפלל כך, בלא כוונת יחודים ושמות וספרות, עד שיהא רגיל בתכלית ההרגל ולא יתבלבל וכו’, וכאשר העיד על עצמו רבינו שמשון מקינון שלאחר שלמד כל סדרי קבלה, חזר להתפלל כתינוק בן יומו.

אולם אף על פי שלא כל אדם מסוגל לכוון הכוונות על דרך הסוד, מ"מ ניתן להפיק תועלת גם מעצם ההתבוננות בשמות הקודש וכו’ הרמוזים בתפילה, שעי"ז ניתן להעריך ולהתרשם עד כמה התפילה היא עמוקה וכה סודות טמונים בה, ולכן יש להיזהר להגות את המילים כראוי ובמתינות ולא למהר ולבלוע המילים.

הפרוש בסידור

כאמור, בסידור זה הובא פירוש לתפילה רק במקומות שהכוונה בהם היא חובה. להלן מצוינים כל המקומות המפורשים, והסבר של חשיבות הכוונה שבהם:

שמע ישראל- הקורא ק"ש, מלבד שצריך לכוון בדעתו קודם הקריאה שמקיים מ"ע של ק"ש, צריך גם לכוון דעתו בפסוק ראשון ולהבין מה שמוציא משפתיו, מפני שפסוק ראשון יש בו עיקר קבלת עול מלכות שמיים וייחוד השי"ת. ופסוק “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד” בכלל פסוק ראשון הוא, ואם לא כיון בו, י"א שצריך לחזור ולקרוא בכוונה.

ברכת אבות ומודים- המתפלל עמידה צריך שיכון בכל הברכות (ולפחות בחתימה של כל ברכה) ואם אינו יכול לכטון בכולם, לפחות יכון באבות, ואם לא כיון ב’אבות’, דעת מרן השו"ע בסימן ק"א, שצריך לחזור ולהתפלל, אבל המנהג הוא שסומכים על דברי הטור והרמ"א בהגה שם, שבזמן הזה אן לחזור התפילה בשביל חסרון כוונה, שהי אף אם יחזור קרוב הדבר שלא יכון. ויש פסוקים הסוברים שגם מודים חשוב כאבות לכתחילה.

י"ג מידות ווידוי- אסור להזכיר י"ג מידות שלא בכוונה. ובענין הוידוי כתוב בספרים שעיקר הוידוי שיהיה מלב ונפש, שלא יהיה צועק בפיו ‘חטאתי’ ולבו בל עמו אז עונשו גדול וטוב לו שלא יתוודה ויוסיף רשע על רשעתו וקללה תחשב לו, כי מראה בעצמו שמתעה בדבריו ליודע תעלומות ית’.

עניית ‘אמן’- מובא להלכה בטור ובשו"ע שיש לכוון בעניית האמן. ונאמר בזוהר בעניין עניית אמן, דאע"פ שעונה אמן אם אינו מכוון ליבו טוב ליה דלא איברא, וכתב על זה במנח"א שעיקר כוונת זוה"ק בעניית אמן היא הכוונה ולא אמירת התיבה בלבד. ומובא בשם הגר"ח מוולוזין זצ"ל שעל אמן בלא כוונה לא מצא שום זכות, ושתפילה ללא כוונה היא לפחות ‘חפצא של תפילה’, אבל ‘אמן’ בלי כוונה אין זה כלום.

עניית ‘אמן יהא שמיה רבא’- אומנם אין הכוונה מעכבת בעניית איש"ר , אבל ידועים דברי חז"ל “דכל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו קורעין לו גזר דינו”, ופירושו רבותינו מהראשונים, שמה שאמרו “בכל כוחו” היינו הפסוק “פותח את ידיך”- בפסוק זה צריך לכוון שהקב"ה משגיח וזן ומפרנס לכל, ואם לא כיוון צריך לחזור ולאומרו שנית בכוונה.

פיסוק ניקוד וטעמים

חשיבות הפיסוק אינה רק בידיעת הקריאה הנכונה, לא גם בהיותו בעצם חלק מן הפירוש, ובעזרתו ניתן להבין את מבנה הפסוק ומשמעותו באופן ברור יותר. יתרה מזו, כיון שהפירוש בסידור זה משולב בין המילים, לא ברור תמיד האם מילת הקישור שהושתלה באמצע מתייחסת מילה שמשמאלה או לזאת שמימינה, ולכן בעזרת הפיסוק נפתרת גם בעיה זו.

באשר לניקוד שבמסגרת סידור תפילה זה, ישנם שני שיויים עיקרים: א) שווא נע סומן בשני ריבועים מודגשים, להבדילו מהשווא הרגיל שצורתו שני עיגולים קטנים. ב) קמץ קטן סומן בצורה מאורכת וזאת כדי להבדילו מהקמץ הרגיל.

לסימן המעמיד (המתג) הנמצא מתחת לתיבה ישנן מספר תפקידים:

1. משמש כטעם ‘סוף פסוק’ (ילוק), ולכן כמובן ימצא תמיד רק במילה האחרונה שבפסוק.

2. משמש כחצי הטעמה והיינו שהוא מראה על הארכה מועטת בקריאת האות שתחתיה המתג, על אף שעיקר הטעמת המילה היא במקום שמסומן הטעם, ולא במקום המתג.

3. כאשר הוא נמצא מתחת לאות עם קמץ (ולפני אות בשווא נע) בא ללמד על היות התנועה קמץ גדול ולא קטן, ולא מציין כלל הטעמה או הארכה כל שהיא.

4. מתג הבא באות שוואית בתחילת התיבה מסמן שיש להזהר לא להבליע את האות השוואית.

5. כיון שישנם מילים שלא ברורות היכן הההטעמה בהם, לכן בסידור זה, במקומות שיש חשש שתגרם טעות כזו, הוצב סימן מתג (געיא) מתחת למקום ההטעמה.

אולם כדי להבדילו מהמתג הרגיל ולציין שההטעמה צריכה להיות באות שהוא מופיע בה הוארך מתג זה יותר מהמתג הרגיל. כמו כן, לעיתים הוארך גם הטעם ‘סוף פסוק’ במקומות שתיתכן טעות בהטעמת המילה, לדוגמא ‘כמעשהו’ הוארך הטעם תחת העי"ן כדי להבדילו מהמתג תחת הכ"ף שאינו מציין הטעמה אלא רק הארכה מועטת, וכן במלה ישרתני. במילה ‘יצפנו’ הוארך המתג כדי להדגיש שהטעם הוא מלעיל. 

נוסח הסידור והלכות

בסידור זה לא באנו בסידורנו להכריע בין הנוסחאות השונות כיוון שאין זו מטרת סידור זה, והשתדלנו להביא עד כמה שאפשר את הנובח במקורי המצוי בסידורים הישנים והמוכרים, כגון בית עובד, בית מנוחה, חוקת עולם, תפילת החודש, אוהלי יעקב, תפילת ישרים ועוד, כך שכל אחד יוכל למצוא בסידור זה את הנוסח אליו הוא מורגל. לעיתים היה מן הנמנע להביא הגרסאות השונות משום שהדבר יכול ליצור בלבול אצל המתפלל, וכך נמנעו מלכתוב הגרסה הנוספת כשמדובר בגרסה אשר אינה מצויה כמעט בסידורים הנפוצים, אך בכל מקרה על כל אחד לשאול לעצת רבותיו באשר לגרסה הראויה.

ההלכות שבסידור נלקטו מספרי ההלכה של פוסקי ספקד, וביניהם החיד"א, בן איש חי, כף החיין, שו"ת יבי"א ויחו"ד ועוד, כמצוין במקום. ובשאלות שהיו צריכות הכרעה התייצענו עם הרב הראשל"צ יצחק יוסף שליט"א וכן עם הרב דוד טהרני שליט"א מו"צ בי"ד יורה דעה ורב בעיר ביתר עילית.