איך זה עובד?

איך זה עובד?

על פי ההלכה היהודית, כמוצאי השבת (מוצ"ש / מוצש"ק – מוצאי שבת קודש) מוגדר הזמן שבין צאתה של השבת לבין עת עלותו של השחר ביום הראשון שמגיע מיד לאחריה. זמן זה נחשב כעת מיוחדת, שבה מרבין בתפילות ובבקשות שונות כגון כאלו העוסקות בפרנסה, בבריאות וכד’. עם יציאת השבת נהוג לברך “שבוע טוב”, מתוך כוונה שהשבוע המגיע, אכן יבוא עלינו לטובה.

במוצאי השבת נערכת סעודת מלווה מלכה (או סעודת מלווה מלכא), המכונה גם “סעודה רביעית” או “סעודתא דדוד מלכא” (סעודת דוד המלך) שמטרתה היא ללוות את יציאת שבת המלכה, שכאמור, יוצאת בזמן זה.

זמירות למוצאי שבת

זמירות למוצאי שבת המלוות את הארוחה אף הן מנהג רווח, שהדעות הנוגעות למקורו הן מעט חלוקות. חלק מהמאמינים מקשרים בין מנהג זמירות למוצאי שבת וסעודת מוצאי השבת לבין דוד המלך אשר כונה “נעים זמירות ישראל”, אחרים, מרחיבים מעט יותר וטוענים כי מקור המנהג הוא בכך שדוד המלך ביקש לדעת בדיוק את יום מותו, וה’ שנתגלה לו אמר לו כי הוא ימות בשבת. ולכן, בכל מוצ"ש היה המלך דוד עורך סעודה גדולה לבני ביתו, בכדי להודות על כך שהוא עודנו חי.
כך או אחרת, זמירות למוצאי השבת וסעודת מוצאי השבת הן כיום מנהגים נפוצים למדי, ובדומה לסעודת ערב השבת, גם רבים שאינם מגדירים את עצמם כשומרי מסורת או כדתיים מקפידים לקיים אותם, לאו דווקא מהאספקט הדתי, אלא יותר מהאספקט המשפחתי – עוד סיבה טובה להיפגש עם משפחה קרובה או מורחבת וחברים, לאכול, לזמר ולפתוח את השבוע המגיע ברגל ימין וברוח טובה.

אילו פיוטים וזמירות שרים במוצאי השבת?

מכיוון שעם ישראל מורכב מלא מעט עדות וקהילות, כשלכל אחת מהן מנהגים משלה הנוגעים לעניין זמירות השבת, בדומה למנהגים השונים הנוגעים כמעט לכל דבר ועניין. אולם, ניתן למצוא מכנה משותף אחד בולט בין כל העדות – איזכור אליהו הנביא. וגם לכך, ישנן לא מעט סיבות אפשריות. למשל, בספר הזמירות “מאור ישראל”, בחלק הנוגע להזכרת אליהו הנביא בזמירות מוצאי השבת, מרוכזים לא מעט הסברים אפשריים לכך, כשהנפוץ והמוכר ביותר ביניהם כי אליהו הנביא הוא המבשר את ביאת המשיח, ולכן, מצווה להזכיר אותו במוצאי השבת – עת רצון ובקשת גאולה.

פיוטים בולטים נוספים למוצאי השבת הם המבדיל (שאותו חיבר יצחק הקטן ושמו כתוב בראשי החרוזים שבו מהחרוז השני והלאה), במוצאי יום מנוחה (שאותו חיבר יעקב מנוי חזק ושמו כתוב בראשי החרוזים שבו מהחרוז השני והלאה), חדש ששוני (שאותו חיבר רבי שילא ושמו חתום בסופי התיבות הראשונות), אגיל ואשמח בלבבי (אותו חיבר אלעזר שחתום בראשי החרוזים), אלוהים יסעדנו (שחיבר רבי אברהם ושמו כתוב בראשי החרוזים), אלי חיש גואלי (שחיבר רבי נחמן ושמו כתוב בראשי החרוזים), אדיר איום (שמחברו אינו ידוע), איש חסיד היה (שמחברו ישי בר מרדכי חזק), אליהו הנביא (שמחברו אינו ידוע) וכן הלאה.

בכל שאלה נוספת או צורך בייעוץ, נשמח לעמוד לרשותכם.

no-lazy

האתר משתמש בקובצי Cookie לשיפור חוויית השימוש. לחצו "אישור" כדי להמשיך.

מוצרים שצפית בהם